סירוס כלב

סירוס כלב

סירוס הינו פעולה ניתוחית אשר באמצעותה פוריות הזכר והפקת הורמוני המין שלו נשללות לחלוטין.

מדוע לסרס?

לפעולת הסירוס יש מס יתרונות רפואיים משמעותיים :

  1. מפחית באופן משמעותי את הסיכון לדלקות בבלוטת הערמונית (הפרוסטטה), התפתחות גידולים סרטניים ממאירים / שפירים בבלוטה זו.
  2. בכלב לא מסורס, בלוטת הערמונית הולכת וגדלה עם הזמן בעקבות השפעת הורמון הטסטוסטרון. בגיל מסוים עובדה זו גורמת לחוסר נוחות רבה, בעיה במעבר צואה וקושי בהתמודדות עם זיהומים.
  3. כלבים מסורסים נוטים פחות להתקוטט עם כלבים אחרים ועקב כך פחות ננשכים ונפצעים.
  4. סירוס הכלב מפחית ברוב המקרים את ההפרשות מקצה איבר המין – דבר שמהווה לעיתים מטרד.
  5. כלבים מסורסים לא משוטטים ברחובות על מנת להזדווג עם נקבות מיוחמות בשכונה- מה שמפחית את הסיכוי להיפגע בתאונות דרכים או פציעות עקב מריבות עם זכרים אחרים.
  6. כלבים מסורסים נוטים פחות לסמן ע"י שתן אזורים שונים בבית ובסביבה.

מה עושים בניתוח ?

ניתוח הסירוס נעשה בהרדמה מלאה (במרפאתנו ההרדמה נעשית בגז –הרדמה בטיחותית יותר). מומלץ לבצע בדיקות דם לפני הניתוח בכדי לוודא תקינות של כדוריות הדם וטסיות הדם.
ניתוח הסירוס כולל חתך קצר מעל שק האשכים – דרך חתך זה מוציאים את שני האשכים ונקשרים כלי הדם.

ההתאוששות לאחר הניתוח…

בתום הניתוח מתעורר הכלב בחדר אשפוז ונמצא תחת השגחה מלאה במשך מס שעות. ההתעוררות נעשית במקום שקט, רגוע ונינוח – כחלק מה "אני מאמין" במרפאתנו כי מניעת כאב ונינוחות מהווים הצלחה בלתי נפרדת בטיפול. בימים הראשונים לאחר הניתוח יכולה להיות נפיחות בשק אשכים , אך נפיחות זו נספגת תוך זמן קצר. רוב הכלבים מרגישים מצוין יום לאחר הפרוצדורה: בעלי תאבון, ערניים ופעילים, אך מומלץ למנוע מהם פעילות שובבית במשך כמה ימים עד להחלמת החתך.

אילו שינויים התנהגותיים צפויים לאחר סירוס?

לסירוס אין שום השפעה על שובבות, נחמדות או אינטרקציה עם בני אדם. ההתנהגויות היחידות שמשתנות הן אלו הקשורות להורמוני המין: הפחתת אגרסיביות כלפי זכרים אחרים, סימון בשתן, הפחתה משמעותית באוננות על כלבים אחרים, חפצים או בני אדם. מפחית עד מונע שוטטות במטרה למצוא נקבות.

באיזה גיל מומלץ לסרס את הכלב?

הגיל המומלץ בדרך כלל הוא 6 חודשים. אך סירוס יכול להתבצע בכל גיל החל מגיל חודשיים. אחד מהדברים החשובים שיש לבדוק הוא ירידת האשכים לשק האשכים (פעולה פיזיולוגית המתרחשת בד"כ עד גיל חודשיים ובמקרים נדירים יותר עד גיל שישה חודשים). במקרה ששני האשכים לא ירדו או אחד מהם לא ירד לאחר גיל שישה חודשים, הסירוס חשוב אף יותר כיוון שבמקרה זה קיים חשש להתפתחות גידולים סרטניים באשך הפנימי.

מס' מיתוסים … – נכון או לא נכון?

** "כלב מסורס קטן יותר מכלב לא מסורס" – לא נכון. בניגוד לדעה הרווחת, כלבים אשר סורסו לפני גיל ההתבגרות יהיו בד"כ גדולים מעט יותר מכלבים שסורסו לאחר גיל ההתבגרות. וזאת משום שטסטוסטרון – הורמון אשר מופרש מהאשך, אחראי בין השאר על עצירת גדילת העצמות ובלעדיו הם מפסיקות את הגדילה מאוחר יותר.

** "הכלב מבוגר, מאוחר מדי לסרס אותו" – לא נכון. השינויים ההתנהגותיים והבריאותיים רלוונטים לכל גיל.

** "הסירוס משנה את אופיו של הכלב" – לא נכון. אופיו של הכלב לא משתנה עקב סירוס.

 

חשוב לזכור, כי הורמוני המין אחראיים בין השאר על קצב חילוף החומרים, וכלבים מסוימים עלולים להשמין לאחר הסירוס – דבר זה ניתן למנוע על ידי שמירה על תזונה נכונה ופעילות גופנית מתאימה בהתאם להמלצות הווטרינר.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים